הריב פותח בתוכחה על חטאים מוסריים חברתיים , אך בעיקר הוא נסב על הזנות הפולחנית . בדרך כלל מבדילים בו ארבע חטיבות . החטיבה הראשונה כוללת פסוקים א-ג : החטאים המוסריים והכיליון הכרוך בהם ; השנייה-פסוקים ד-י : הריב עם הכהנים , שעליהם מוטלת האשמה לכך שאין דעת אלהים בארץ ; השלישית - פסוקים יא-יד : רוח הזנונים המתעה את העם מאלוהיו לזנות אחר פולחנים אליליים ; ופסוקים טו-יט , שיש הרואים בהם המשכם של פסוקים - ' יד , המופנים כלפי ישראל , פרט לגלוסה שנתוספה , המתייחסת ליהודה ( בפסוק טו . ( אחרים רואים בה חטיבה רביעית , שעיקרה אזהרה ליהודה שלא להיגרר אחר חטאות ישראל ( אפרים . ( [ א-ג ] ריב לה' עם בני ישראל על חטאיהם החברתיים הדתיים / א / שמעו ךבר ה י . פתיחה נבואית שגרתית . בני ישראל . הכוונה למלכות הצפון , כפי שמסתבר מפסוק טו . כי ריב לה . ' הביטוי "ריב " לקוח מעולם המשפט , ורבות התקבולות המקראיות בינו לבין משפט ודין . כך מכונה המשפט ( בדברים יז , ח ) "דברי ךיבת . " נבואות "ריב " הן סוג מיוחד של נבואות פורענות , וראה למשל : "נצב לריב ה "' ( ישעיה ג , יג . ( בנבואות אלה , וכן בנבואת הושע שלפנינו ,...
אל הספר