גם סיפור זה הוא לגנדה מדינית טיפוסית.- תיאור מפורט של הרעב הכבד בשומרון ( ו , כד- כט , ( ייאושו של המלך לנוכח הזוועות ( ו , ל-לא , ( הבטחת הישועה של אלישע ( ז , א , ( תיאור התגשמות הנס תוך הדגשת הדרך המיוחדת שבה נודע הדבר בעיר ( ז , ג-כ . ( ככל אגדה מדינית חסר גם בה מידע ממשי על אישים , תאריכים ומקומות , והיחיד הנזכר בשמו הוא אלישע . הסיפור עשיר מכוח עלילות המשנה שקלט לתוכו ( כגון הנשים המתקוטטות והמצורעים המביאים את בשורת הישועה ;( מקורן של עלילות משנה אלה כנראה בפולקלור הישראלי העתיק . כך נוצר סיפור נרחב , הכולל חמש עלילות : העלילה הראשית - מצור שומרון וישועתה , ועלילות המשנה המתלוות אליה הריב הטראגי של הנשים בשל הרעב הכבד , התנכלות המלך לאלישע , השליש הכופר ועונשו , מעשה המצורעים . הסיפור איננו מרבה להזכיר את אלישע . הוא משמש כגיבור הסיפור בקטע ו , לא - ז , ב בלבד , וכן הוא נזכר בסיכום הקצר בפרק ז , יז-כ , שבאמצעותו רצה המחבר להזכיר , כי המאורעות ביום הישועה לא היו מקריים , אלא הם התגשמות דברי אלישע מן היום הקודם . תופעה מקובלת בסיפורת המקראית היא , שהגיבור הראשי מופיע רק באמצע העלי...
אל הספר