סיפור אונס תמר [א-כב]

עיון בדרכי העיצוב של הסיפור שלפנינו מורה כי מחברו השתמש במגוון של אמצעים כדי להשיג מטרה אחת : להציג את אמנון אשם מכל וכל , ובעקיפין להכשיר תשתית חיובית , או מאגר של אהדה לעיצוב דמותו של אבער לום . לכן בחר המחבר לתאר במפורט מקרה זה של אונס מתוכנן ומשפיל , שאחראית לו דמות אחת ויחידה - אמנון . במרכז העלילה עומד מעשה האונס - תכנונו , ביצועו ותוצאותיו . הבלטת צד התכנון מלמדת , שאין זו סערת יצרים פתאומית . בתיאור האונס עצמו מטעים המחבר את אכזריותו של אמנון ואת חוסר התחשבותו , המגיעה לשיאה בתיאור גירושה של תמר מן החדר . ולבסוף , התייחסות הסופר לתגובות השונות של תמר , דוד ואבשלום מעוררת את תשומת לבו של הקורא לעובדה , כי דוד לא פעל על פי עקרון הצדק . תיאור סבלה של תמר , הזדהותו של אבשלום ושתיק תו של דוד מרככים את עמדתו של הקורא בפרשת רצח אמנון בידי אבשלום . תגובתו הפאסיבית של דוד מאפשרת את מיונן של הנפשות הפועלות לשני מחנות : אמנון , מתכנן האונס ומבצעו , ודוד , השותק ומכסה על פשע בנו , נמצאים מעברו האחד של המתרס , ואילו אבשלום ותמר - מעברו השני . אין תמה , שאבשלום זוכה בסיפור זה לאהדה כפולה : ...  אל הספר