המיתוס הקדמון בדבר מלחמת האל הבורא כמפלצות הים נרמז פעמים רבות במקרא ( ראה בפירוש לפרק כז , א . ( נוסף על הכתוב שלפנינו נרמז מיתוס זה בפרקים מ-סו נם בפרק נ , ב , אולם גם כתובים אחרים , המדברים במעבר בני ישראל בחורבה ורומזים ליציאת מצרים , נסמכים בעקיפין על מסורת זו . ראה על כך בפרק מג - הטיפולוגיה של יציאת מצרים . בפסקה שלפנינו באה לידי ביטוי ברור מגמתו של הנביא להפקיע מתחום המיתוס את מסורת מלחמת האל בים , ולתת לה מימד סמלי היסטורי : "הלוא את היא המחצבת רהב מחו- ללת תנין . סלוא את היא המסלבת ; מי תהום ל 3 ה . הע 9 \ ה מעמקי ים ללך לעבר גאולים . ונידויי ה' ישובון ובאו ציון 3 לנה . " בקטע זה ניכרת הכוונה לטשטש את הגבולות בין היסוד המיתי לבין היסוד ההיסטורי במסורת . הנביא אומר כביכול , שהניצחון על מפלצות הים אינו אלא מטאפורה לאירוע ההיסטורי של בקיעת ים סוף , שהוא אירוע טיפולוגי החוזר על עצמו עתה , עם שיבת פדויי ה' לארץ . בדרך זו נלחם הנביא בעקיפין במסורת המיתולוגית ; אין הוא מתעלם ממנה ואף אינו מכחישה , אלא רק מעקר אותה מיסודות שאינם מונותיאיסטיים . [ יה"פ ] [ ט ] עולי עולי . הכפלתה של מ...
אל הספר