פרקים לד-לה מהווים יחידה עצמאית . פרק לד נושאו נבואת זעם וחורבן על הגויים בכלל ועל אדום בפרט , ונושאו של פרק . לה גאולת ישראל ושיבת ציון . כבר בראשית חקר המקרא החדש טענו חוקרים , שהפרקים לד-לה אינם מקולמוסו של ישעיהו בן אמוץ - הן מבחינת תוכנם והן מבחינת סגנונם - ואפילו חוקרים שמרנים אינם משייכים לו אותם . אך אין אחדות דעים לגבי ייחוסם של פרקים אלה לחטיבות נבואיות בספרות הנבואה וכך גם אשר לשיוכם לנביאים וזמנם המדויק . היו שהציעו לצרף את הפרקים הללו לפרקים יג-יד , ולראותם כיצירת מחבר אחד , והיו שהציעו לצרפם לפרקים נ-נא שבספר ירמיה , ולראותם כך כיצירת מחבר אחד . אך רוב החוקרים נוטים לצרף פרקים אלה לפרקים מ-סו שבישעיה . טורי אינו מסתפק בצירופם לפרקים מ-סו , והוא אף טוען שבמקורם היו הפרקים לד-לה מחוברים לפרקים מ-סו והיוו להם פתיחה , אלא שהוחדר לתוכם הסיפור על מסע סנחריב ליהודה , בפרקים לו-לט . רוב החוקרים נטו לייחס את הפרקים הללו לזמנו של ישעיה השני , היינו : המחצית השנייה של מאה ו' לפה"ס ; אך יש המאחרים אותם לאחר זמנו של מלאכי , היינו : אמצע מאה ה' לפה"ס . אחרים איחרו אותם למאה ד' לפה"ס , ...
אל הספר