התפוררות הסדר העולמי ומשפט ה'

הפרק מתאר מצב של התפוררות בעולם כולו : התפוררות קוסמית ( פסוקים יט-כ ) וחברתית ( ז-ט . ( זהו מצב של התערערות הכל ושל תחושת אבדון , בלא אויב מוגדר שממנו אפשר להימלט . על רקע התמוטטות כללית זו עולה יציבותו וקביעותו של אחד בלבד : "כי מלך ה' צבאות ? הר ציון ובירושלים" ( פסוק כג . ( תמונה זו מזכירה לא במעט את חטיבת הנבואות בפרק ב , ועיין שם . הנושא הכללי : ''פור התפוךךה אלץ '' ( פסוק יט ) נקטע בפסוקים יד-טז , שאינם משתלבים באופן הדוק בהקשר הכללי . פסוקים אלה מצינים דברים שאומרי הם אינם מזוהים , והם מכבדים ומרוממים את ה . ' בכך נוצרת אנטיתזה לתמונת ההתפוררות הכללית ? . ספק אם יש עוד נבואה בספר , המציגה חפיפה כה בולטת בין תוכנה וצורתה . במגמה להמחיש אווירה של מהומה ושל סופיות כאחד , מרבה המחבר באליטראציות . כך הוא משתמש תכופות בשורשים חוזרים , כגון : " כמללה כללה" ( ב ;( "כנשה כאושר נשא" ( ב ;( " הבוק תבוק , " "והבוז תבוז" ( ג ;( "אמללה ... אמללו" ( ד ;( "ישתו ... לשתיו" ( ט ;( "בגדים בגדו ו3- גד בוגדים בגדו" ( טז , "nyipnn / fpv ;( " פור התפוךךה , " "מוט התמוטטה" ( יט '' ;( נוע תנוע" ( כ ;(...  אל הספר