ירמיהו ויחזקאל , שני נביאי הכתב הגדולים , מביאים בספריהם חזון , אשר בו מקדיש האל את בחיריו לנביאים . חזונות הקדשה אלה מאופיינים על ידי מוטיבים משותפים , כגון המפגש עם האל , המינוי לתפקיד , סירוב הנביא או הבעת התנגדות מסוימת מצדו , דברי חיזוק ועידוד של האל והצגת השליחות ומהותה ( ראה על כך "עולם התנ"ך , " ירמיה א ; יחזקאל א-ג . ( פרק ו בישעיה כולל חזון , אשר לו מספר סממנים האופייניים לחזונות ההקדשה , אך בשל העדר סממנים אחרים יש המטילים ספק בעצם היותו חזון הקדשה . ואלה היסודות המשותפים לו ולחזונות ההקדשה שהזכרנו.- תיאור של מפגש בין האל לנביא - ישעיהו רואה את האל "ישב על כסא ךם ונשא" ( א ;( נזכרת שליחות אלוהית ( ח ;( נמסר תוכן השלי חות ( ט ואילך . ( אולם אין כאן סירוב מצד הנביא , אדרבה : הוא מבקש "הנני שלחני" ( ח , ( בלא שנתבקש לכך מפורשות ; אין כאן דברי עידוד וחיזוק כדוגמת המצוי בחזונות ירמיהו ויחזקאל . היו שלמדו מכך , שפרק ו הוא חזון התגלות אותו חווה הנביא לאחר מספר שנות פעילות כנביא , מעין סיכום ביניים , אשר בו הוא חותם את תקופת נבואתו הראשונה בחזון קשה ( קויפמן . ( נראה שאין לקבל דעה ...
אל הספר