דין עבד עברי הוא מן הדינים החשובים , הנשלשים בתורה ( שמות כא , ב-ו ; דברים טו , יב-יח , ( ובניגוד לדין היובל והדינים הנגזרים ממנו , שרישומם אינו ניכר במקרא , נזכרים פעמים רבות העבדים מבני ישראל ואף מקצת מן הדינים שנהגו בהם בפועל . בדרך כלל מכונה עבד ישראלי בשם "עבד עברי , " וזאת על פי הגדרת העבד מבני ישראל בחוקים שבשמות ובדברים : '' כי תק ? ה עבד עברי " ... ( שמות כא , ב ;( "כי ימכר לף אחיף העברי ... ( דברים טו , יד . ( ספר דברים מוסיף על מלת "עברי" שבספר שמות את המלה '' אחיף" כדי להדגיש שמדובר בעבד מבני ישראל , ואילו בפרקנו משמשת ההגדרה "אחיף" בלבד : "וכי ןמוך אחיף עמך ונ ?? כר לך " ... ? מבחינת העיקרון של הגדרת מעמד העבד - שלושת החוקים זהים . העבד נתפס בכולם לא כרכושו של האדון , אלא כמי שמכר את כוח עבודתו לזמן קצוב , שלאחריו הוא משתחרר . מעבר לבסיס משותף זה יש שוני בין החוק בספר ויקרא לבין זה שבשמות ובדברים . בעוד שלפי שני האחרונים משתחרר העבד בשנה השביעית , הווה אומר : לאחר שש שנים של עבדות , הרי בספר ויקרא מעוגן דין העבד הישראלי בחוקי היובל והגאולה , ומועד שחרורו הוא שנת היובל . מכ...
אל הספר