הפרק כולל סדרת מצוות לא תעשה ( ו-כג , ( הנתונה בתוך מסגרת של דברי נאום ( פסוקים ב ^ ה , כד-ל . ( בכל הפרק המדבר הוא ה . ' בדברי הנאום הוא פונה אל בני ישראל כעם , בלשון נוכחים , ובסדרת המצוות הוא פונה אל כל יחיד ויחיד בלשון נוכח ? . עניינם העיקרי של דברי הפתיחה הוא הצו הכללי , המוצג במבע הניגודי שבפסוקים נ-ד : "בסעשה ץךץ מ ? רים ... ולמעשה אלץ בנען ... לא תעשו ... ( אלא ) את משפטי ... ואת חקתי ת ??^ יי" פסוק ה מוסיף על צו כללי זה את הגמול הצפוי למי שיעשה "את חקרני ואת משפטי" - היינו : " וחי בו ; ם * . " סדרת המצוות ( ו-כג ) באה להמחיש בעת ובעונה אחת הן את "מעשה אלץ מצרים" ו"מעשה אלץ כנען" והן "את ו וקתי ואת משפטי . " המחשה כפולה זו מושגת על ידי הצגת כל המעשים המנונים שמצרים וכנען נודעו בהם , כשהם מנוסחים כ " לאווים , " מצ וות לא תעשה , שישראל מוזהרים מפניהן . התפקוד הכפול של סדרת המצוות נלמד במפורש מהנאמר בתחילת דברי הסיום ( כד : ( " אל תטמאו בכל אלה" - בכל המעשים שנזכרו בפסוקים ו-כג '' - כי גלל אלה נטמאו הגוים ? . " מטרת דברי הסיום ( כד-ל ) היא להטיף ולשכנע באמצעות לקח העבר ותוך ר...
אל הספר