פרק טז מתאר בהרחבה את טקס הכפרה , שנערך ביום הכיפורים על ידי הכוהן הגדול . הטקס נועד לכפר על חטאי בני ישראל ובה בשעה נם על הכוהן הגדול ועל הכוהנים וכן על קודש הקודשים , על אוהל מועד ועל המזבח . הפרק נחלק לחמישה מרכיבים עיקריים : . 1 דברי פתיחה וקישור ( א-ב . 2 ;( עיקר טקס הכפרה עד שילוח השעיר לעזאזל ועד בכלל ( ג-כג . 3 ;( העלאת העולות ( לאחר שאהרן פושט את בגדי הקודש המיוחדים ושב ולובש את בגדי היום יום שלו - כד-כה . 4 ;( הוראות מיוחדות לשני עוזריו של הכוהן הגדול - המשלח את השעיר לעזאזל והשורף את שרידי פר החטאת ושעיר החטאת ( כו-כח . 5 ;( המצוות לבני ישראל - לענות את נפשותיהם ביום הכיפורים ולהימנע מכל מלאכה - ודברי סיכום ובהם הקביעה , שעבודת אהרן באוהל מועד תהיה "לחקת עולם '' ותשמש דוגמה ומופת לדורות הכוהנים שיבואו אחריו ( כט-לד ? . ( טקס הכפרה היה טקס מסובך ביותר , והוא נוהל רובו ככולו בידי הכוהן הגדול לבדו . השתתפות אנשים נוספים בטקס נאסרה במפורש ( למעט שני העוזרים שנזכרו לעיל . ( עיקרו של הטקס היה אמירת דברי וידוי וכפרה , הקרבת בעלי חיים , הקטרת קטורת והזיית דם תוך כדי כניסת הכוהן הגדו...
אל הספר