המונח תשובה איננו מונח מקראי , אלא יסודו בספרות חז " ל . עם זאת השורש שוב , שממנו נגזר המונח , נפוץ מאוד במקרא , ושימושיו רבים בהקשרים של חרטה , עזיבת החטא , שינוי דרך חיים , התרחקות מן הרע והתקרבות אל הי . בהקשרים אלו משמעו היסודי של שורש זה הוא שיבה , היינו חזרה מדרך רעה אל דרך טובה או שיבה אל ה ' ( ראה פסוקים ב , י ; והשווה ישעיה י , כ-כא ; ירמיה יח , ח ; יחזקאל לג , יא ; הושע ו , א ; יד , ב ; יונה ג , ח-י . ( המקרא יוצר לעתים זיקה בין שיבת האדם אל ה ' לבין שיבת ה ' אל האדם או שיבת ה ' ממחשבתו הרעה ( ראה פסוקים ב-ג ; והשווה יונה ג , ח-י ; זכריה א , ג . ( כמו כן מקובל אצל סופרי המקרא ליצור אליטרציה על ידי צירופים שונים של השורש שוב במשמעויות שונות או על ידי צירופים של השורש שוב עם השורשים שבה וישב , ובכך לרמוז לקשר בין שיבה לה ' ובין חזרה מן השבי וישיבת בטח בארץ ( השווה מלכים א ח , מד-נ ; ירמיה כה , ה ; לה , טו-יז ; הושע יד , ב-ח . ( בפסקה הנדונה חוזר השורש שוב בתכיפות גדולה ובכמה מובנים , והוא משמש מילה מנחה ( כפועל הוא מופיע שבע פעמים ? . ( התשובה בתפיסתה הישראלית היא בגדר חידוש בק...
אל הספר