במעבר מפסוק טז לפסוק יז מהדהד הביטוי " כל עשה עול , " ויש בו משום רמיזה למעשהו של עמלק המתואר להלן ( פסוק יח . ( הקשר בין מצוות השמדת עמלק לדין המידות והמשקלות עולה גם מדבריו של אבן עזרא על הכתוב " למען יאךיכו ןמיף " ( פסוק טו : ( "כי זה ידוע כי כל מלכות צדק תעמוד כי הצדק כבניין והעיוות בהריסות ברגע יפול הקיר . " זהו למעשה עקרון גמול מרכזי במקרא בכלל ובס"ד בפרט : עשיית צדק והליכה בדרך הישר היא הערובה לאריכות ימים לאומית . וההיפר מכך , עשיית עוול והתנהגות על פי נורמות מעוותות מוליכות עמים לאבדון ( השווה ד , כו ; ט , ה ; כט , כא-כב . ( מעשהו של עמלק מוצג בפסוק יח כתוצאה של חוסר יראת אלהים . משמעו המדויק והבסיסי של מונח זה - יראת אלהים - הוא התנהגות על פי כללי מוסר יסודיים , על פי המצפון האנושי ועל פי כללי הצדק הטבעי . הווי אומר , מונח זה איננו מוגבל לישראל , אלא הוא מונח כלל לאומי , אוניוורסלי . מי שאין בו יראת אלהים מסוגל , על פי המקרא , לכל מעשה נפשע , בזוי ומעוות . יראת אלהים היא ה '' מנגנון" המונע פשיעה , שחיתות והרג ( ראה בראשית כ , יא ; מב , יח ; שמות א , יז , כא ; משלי כג , יז ; נ...
אל הספר