הן לפי השקפת המקרא והן לפי השקפת המקורות המשפטיים של המזרח הקדום , בתולה מאורסה היא אשת איש לכל דבר , וכל מעשה ניאוף שלה שקול כניאופה של אשת איש הדרה עם בעלה , והעונש עליו נגזרבהתאם . ציון העובדה שהעברה בוצעה בעיר בא לבסס את אשמת הבתולה המאורסה , אשר לפי ההנחה השתתפה במעשה מרצונה החפשי . מידה של ספק באשמת הנערה מתעוררת כאשר העברה מבוצעת בשדה , היינו במקום הפקר שבדרך כלל נמצאים בו פושעים ופורעי חוק למיניהם ( השווה רצח הבל על ידי קין אחיו בשדה , בראשית ד , ח , והסיפור הדומה בשמואל ב יד , ז ; ראה גם דין עגלה ערופה בדברים כא , המתחיל במציאת "חלל ... נפל בשדה ;( " במקרה זה קיימת האפשרות שהנערה נאנסה , ולפיכך היא נקייה , אך אונסה נענש במוות . ? חוקי חמורבי , סעיף 30 ו , וחוקי אשנונה , סעיף , 26 דנים באינוסה של נערה מאורסה הדרה עדיין בבית אביה , וגוזרים רק על הגבר עונש מוות . ןיזזו 197 בחוקי חת מבחין , כדוגמת הדין המקראי , בין ביצוע העברה בבית ובין ביצועה בהר : אם גבר תופס אישה בהר ושוכב עמה , כל האשמה מוטלת עליו ודינו מוות ; אם הוא שוכב עמה בבית ( ה , ( דינה מוות ; אם בעלה תופס אותם בשעת קלק...
אל הספר