צריכת עופות וביצים היתה שכיחה בתקופת המקרא ( ויקרא יז , יג ; במדבר יא , לא-לב ; ישעיה י , יד ; הושע ז , יב ; משלי ו , ה ועוד , ( ונראה כי בניגוד לבהמות , אשר האדם נהג לטפחן ולבייתן , הרי העופות באו בדרך כלל מן ההפקר . אף לשון החוק "כי יקרא קן צפור לפניך בדרך " ... מציינת מקריות ונטילה מן הבא ליד ( לביטוי "לפניך " במובן דומה השווה בראשית יג , ט . ( בשל כך נתונה דאגת המחוקק דווקא לציפורים . בין הפירושים הרבים שהוצעו למצווה זו בולטים במיוחד אלו המציינים את האספקט ההומני . יש במעשה נטילת אם ובנים יחדו אכזריות רבה . לכך מוצאים סמך בעיקר בנאמר בוויקרא כב , כז-כח ( השווה שמות כב , כט ; כג , יב , יט ; דברים כה , ד ; משלי יב , י . ( אף הצירוף "אם על בנים " בא במקרא בהקשרים של השמדה מוחלטת ואכזרית במיוחד ( בראשית לב , יב ; הושע י , יד . ( חסרונה של שיטה זו בכך שחוקי התורה אינם אוסרים שחיטת בעלי חיים , דבר שהוא אכזרי כשלעצמו , ומצד אחר לקיחת הבנים תגרום צער רב לאם . נראה אפוא שאין בחוק זה התחשבות בבעלי החיים ובסבלם , אך יש בו ריסון האכזריות האנושית וחינוך למגבלות ולסייגים . ? גישה נפוצה אחרת מצבי...
אל הספר