לדעת חז"ל בן סורר ומורה נענש על שם סופו , משום שהוא עלול לשדוד ולרצוח כדי למלא תאוותו . הם פירשו חוק זה על פי עקרון הפרשנות המצמצמת , ולפיו יש לפרש את החוק כלשונו ממש . לדבריהם חטאיו של הבן הם : . 1 גונב כסף מאביו ; . 2 קונה בכסף זה בשר ויין מסוג מסוים ; . 3 זולל את הבשר וסובא את היין - לא פחות מכמות מסוימת , ובמקום מוגדר . ? להלכה הבן יומת רק אם הוריו ובית הדין ניסו להחזירו למוטב וקיימו את השלבים הדרושים : ו . התראה ראשונה בפני שני עדים -,להתראה זו אין תוקף משפטי אלא חינוכי . 2 . אם המשיך הבן במעשיו , יביאוהו הוריו לבית דין של שלושה - בלוויית שני עדים שיאשרו את דברי ההורים שהבן ממשיך בדרכו אף על פי שהוזהר ; לשלב זה יש תוקף משפטי , ולכן הבן לוקה ארבעים חסר אחת , כשאר חייבי מלקות " ) ויסרו אתו , " השווה כב , יח . 3 . ( אם יחזור הבן על העברות שנמנו לעיל , יובא לבית דין של עשרים ושלושה - בלוויית שני עדים שיעידו שלמרות שתי התראות ומלקות המשיך הבן בהתנהגותו . אחרי עדות זאת יוצא הבן להורג בסקילה . אולם אמרו "בן סורר ומורה לא היה ולא נברא ולא עתיד להיות ; ולמה נכתב ? לומר דרוש וקבל שכר " ( ב...
אל הספר