הסיפור על ניסיונם של בני ישראל לעבור דרך ארץ אדום מסופר בקצרה , אך הוא משוכלל במבנהו ומחושב בפרטיו . גיבורי הסיפור הם , למעשה , עמים אחים , אדום וישראל , המיוצגים על ידי מנהיגיהם - ישראל על ידי משה ואדום על ידי מלכו . בני ישראל פונים למלך אדום כדי לבקש את רשותו לעבור דרך ארצו ; מלך אדום אינו נענה לפניותיהם ואף מאיים עליהם . בני ישראל עורכים ניסיון שני , ואף הפעם התשובה שלילית . אך הפעם היא מלווה לא רק באיום , אלא גם בניסיון להגשים איום זה . במלים אחרות , בני ישראל הפונים לאדום מנסים לעורר רגשות אהדה בהציגם את עצמם כאחים לבני אדום , אך מלך אדום אינו נענה לפנייתם , ואפשר שמשתקף בכך מאבק בין תושבי הקבע לבין הנוודים , שיש לחשוש מהם וממקניהם ? . בדיקת פרטיו של הסיפור מראה , שהוא מחושב בתוכניתו , במגמתו ובשימושי הלשון שבו . דברי השליחות המושמים בפי שליחי משה למלך אדום מכוונים לעורר רגשות אהדה : . 1 הפנייה לאדום , "כה אמר אחיף ישךאל , " מעמידה את יחס האחווה והמוצא המשותף של ישראל ואדום כאחים בני אב אחד ואם אחת . . 2 הפנייה היא מכובדת , ולמעשה מלכותית . הפנייה "אתה ןדעת" היא לשון חצרנית מובהקת...
אל הספר