[ א ] ותשא כל העדה ויתנו את קולם . במשפט "ותשא כל העךה" חסר המושא , ויש הסבורים , שהמושא המופיע במשפט השני , '' את קולם , '' נמשך לאחור ( אבן עזרא : ''' את קו ^ ם' פעול למלת 'ותשא' גם 'ויתנו . ("' נגד פירוש זה אפשר לטעון , שאין המושא '' את קולם" מתאים לנשוא במינו ובמספרו . התרגום הסורי , הפשיטתא , תרגם כאילו כתוב : "ותצעק כל העדה ויתנו את קולם בבכי . " אך נראה , שלפנינו תופעת "מקרא חסר , '' וכאילו היה כתוב : "ותשא כל העדה את קולה , " כדרך שהדבר מופיע פעם נוספת במקרא : '' ישאו מךבר וגגךיו ... מראש הךים יצוחו '' ( ישעיה מב , יא . ( וכבר העיר רש"י למקום זה , ש '' ישאו" הוא קיצור של הצירוף "ישאו קול . " יתר על כן , ההשלמה נלמדת מההקבלה שכנגד : "ויתנו את קולם , " ואין "נתן קול" אלא נרדף ל '' נשא קול . '' ביאור זה קרוב אל הביאור האומר שהמלים '' את קולם" נמשכות לאחור , אך ביסוסו נעוץ בתופעה הידועה בכינויה "מקרא חסר . " [ י"א ] [ ד ] נתנה ראש . אפשר שביטוי זה מקביל ל"נתן לב , " שמובנו : התכוון , החליט ( אבן
אל הספר