הלויים תפסו את מקום הבכורות שבבני ישראל ( נ , יא-יג , מ ואילך ) ונתמנו לתפקידי שמירת המשכן ( נ , יד-לט ) ונשיאתו ( ד , ( אולם אין הם יכולים להתחיל במילוי תפקידיהם לפני שהיטהרו מטומאות , כגון מגע במת . ? טיהורם של הלויים אינו דומה להקדשתם של הכוהנים ( שמות כט ; ויקרא ח : ( אלה האחרונים מקודשים ( שמות כט , א , כא , לג ) בשמן המשחה ( שם שם , ז , כא , ( על מנת שיהיו קדושים ויוכלו לבוא במגע עם כלי הקודש , כלומר : להקריב קורבנות על המזבח ולהיכנס לאוהל מועד . הלויים לעומתם אסורים בכניסה לאוהל ובהתקרבות אל המזבח ( יח , ג ואילך . ( הם מותרים רק בנשיאת המשכן המפורק וכלי הקודש , לאחר שאלה כוסו על ידי הכוהנים . תפקידם זה אינו דורש הקדשה , אלא היטהרות ( פסוקים ז , כא * . ( לא כל הלויים צריכים לעבור היטהרות - רק אלה הנמנים עם צבא העבודה , כלומר : הזכרים מגיל שלושים ( ד , ג ועוד ) או עשרים וחמש ( לפי פסוק כד ) עד חמישים ( פסוק כה . ( עניין זה מסתבר מן הדברים הבאים : ן . המונח '' עבודה" מוזכר פעמים אחדות בתיאור ההיטהרות ( פסוקים יא , טו , יט , כב , ( בעוד שהמונח '' משמרת" אינו מופיע אף לא פעם אחת ( הש...
אל הספר