רחל סוקמן במפגש הראשון שלי עם ריו דה ז ' נרו נשבה רוח כחולה מן האוקיינוס אל מרפסת החדר שבקומה התשיעית . ממול נפרש הים עד אין קץ,- מימין הסתמנה קשת מתעקלת בחול ; משמאל , על היבשה הנושקת לחוף , צמחו הרים כחולים , ביניהם גם "הר הסוכר . " נראה היה כי שאון המכוניות החולפות על הכביש הדו סנור הרב מסלול' למטה אינו מפריע לתושבי העיר ולת"ריה לחצותו בלי הרף בדרכם אל החוף . אלפי אנשים חלפו על המדרכות המקדימות את החול הלבן הרך . הם הלכו בנחת אל המקום שבו מתנהלים החיים העירוניים של ריו . במבט על החוף מן הקומה התשיעית נראים שבילים כהים בחול המוביל מן המדרכות אל תוך הים , כאילו סומנו בו נתיבי הליכה . כשפוסעים ברגליים יחפות על השביל , החול מפתיע בקרירותו . מתברר , כי מתחתיו מותקנות טפטפות המשקות ומצננות את החול הלוהט " . כמה גאוני , " חלפה המחשבה בראשי . איך עוד לא חשבו על זה אצלנו !? חוף הים הוא חלק בלתי נפרד מן העיר , ומתנהלים בו חיים שוקקים לכל אורך שעות היום והלילה . זהו מעין מרכז מסחרי פעיל , המחליף את הקניונים או מתקיים לצדם . הסוחרים הבלתי רשומים מוכרים את מרכולתם על המדרכות , ושום פקח עירוני אי...
אל הספר