מההשוואה הבין-לאומית ומההשוואה להערכה הקודמת עולה תמונה מורכבת של מצב הדמוקרטיה הישראלית . תרשים 2 מציג את מקומה לעומת 35 דמוקרטיות אחרות הנכללות במחקר לפי 18 מדדים . הציר האנכי מחולק על פי שלושת ההיבטים הנכללים במדד — ההיבט המוסדי , היבט הזכויות והיבט היציבות . הציר האופקי מייצג את דירוגה היחסי של ישראל לעומת דמוקרטיות אחרות : המקום הראשון הוא הגבוה ביותר מבחינת איכות הדמוקרטיה , ואילו המקום ה36- הוא המקום הנמוך ביותר . במקרים אחדים ישראל חולקת את הציון עם מדינות אחדות , כך שדירוגה נע בין כמה מקומות . בהשוואה ההיסטורית נרשמו השנה שינויים אחדים בהערכות של ישראל . לוח 1 ( להלן ) מציג את המדדים המעודכנים על פי כיווני השינוי בציון של ישראל : שיפור , אי-שינוי או הרעה . ההיבט המוסדי כולל 15 מדדים , מתוכם עודכנו השנה שמונה . מדד האחריותיות האופקית , הנמדד על ידי מדד מעורבות הצבא בפוליטיקה שמודד ארגון , ( International Country Risk Guide ) ICRG נותר ללא שינוי . במדד הייצוגיות והאחריותיות שמחשב הבנק העולמי ( WB ) חלה הרעה בציונה של ישראל , ומנגד חל שיפור בציוניה במדדי המשילות ( ממשל אפקטיבי וא...
אל הספר