האמצעים המיועדים להעברת מסר נחלקים לקוליים ולחזותיים . האמצעים הקוליים במקרא הם דיבור אנושי , קולות המופקים מכלים שונים וקריאה של חומר כתוב . העברת מסר בדיבור שימשה את השלטון בהתכנסויות שבהן רצו להעביר מסרים לקהל רב תוך זמן קצר . בחלק מהתכנסויות אלה קראו בקול מתוך טקסטים מקודשים . השמעת קולות באמצעות כלים , כגון שופר וחצוצרה , שימשה להעברת מסרים על פי סימנים מוסכמים מראש . העברת חומר לקריאה נועדה לאנשים מעטים , בני העילית החברתית שהיו יודעי קרוא וכתוב . האמצעים החזותיים שנועדו לקהל הרחב היו מפעלים מונומנטליים . הללו נועדו לפאר את כוחו ואת יכולתו של השלטון , להרתיע את האויב ולנסוך באוכלוסיית המדינה תחושה של ביטחון . אמצעי נוסף להעברת מסר היה המחשה : שילוב של תמונה , קול ופעולה , שילוב שהטביע את רושמו על הצופה יותר מאשר הפעלה של כל אחד מאמצעים אלה בנפרד . כל שלטון נזקק להעברת מסרי שכנוע וחברות לאוכלוסייה , ומכיוון שיש לו מונופול על משאבי המדינה , כולל גם על אמצעי התקשורת ההמוניים , הוא משתמש בהם לצרכיו . התקשורת בתקופה שלפני המצאת הדפוס הייתה בעיקרה "ביצועית" ( פרפורמטיבית , ( מכיוון שלר...
אל הספר