הרקע התיאורטי שבו מעוגן התהליך הפרשני של "לקרוא ולקרוא מחדש"

קבוצה גדלה והולכת של חוקרים עושה שימוש בסיפורי חיים כמקור מידע ראשוני ומהימן של חוויות חיים של בני אדם ושל המשמעות שהם נותנים לעולמם ולעצמם בתוכו . כיוון נרטיבי זה הולך ונעשה מקובל יותר ויותר במחקר בתחומים רבים כמו אתנוגרפיה , פסיכולוגיה , סוציולוגיה , היסטוריה , בלשנות וגם חינוך . * המחקר המתואר במאמר זה , שבו נחקרו סיפורי חיים של סטודנטיות ומדריכות , מצטרף למחקרים אלה . הגישה הנרטיבית החוקרת את הסיפור האישי היא סובייקטיבית במהותה , מתוקף היותה תהליך של חיפוש אחר משמעות באמצעות פרשנות . בכך היא שונה מן הגישה ליבליך , תובל-משיח וזילבר ( Lieblich , Tuval-Mashiach & Zilber , 1988 ) נותנות סקירה קצרה אך ממצה של המגוון ושל ההיקף של כיוון מחקר זה . האקספרימנטלית במחקר המדעי המבקשת לחשוף חוקיות מאחורי תופעות . ( Atkinson , 1998 ) הסיפור האישי נתפס , בעקבות גירץ , ( Geertz , 1973 ) כביטוי האנושי הקרוב ביותר לחוויה הנחווית וכביטוי לפרשנות אישית שהתעצבה בהקשר התרבותי והחברתי של המספר או המספרת . דרכי הניתוח של הסיפורים עוצבו על פי הנחות היסוד האלה : בני אדם הם מספרי סיפורים מטבעם שכן הם "יצורים...  אל הספר