איך עבודה באמצעות דמיון ודימויים מביאה לשינוי המציאות הפנימית או לשינוי בתפיסת המציאות החיצונית ? מקובל לייחס את פעילות הדמיון לאונה הימנית שבמוח ואת פעילות החשיבה לאונה השמאלית . תפקודה של האונה השמאלית הוא לשוני , לוגי , רציונלי , אנליטי , ישיר וממוקד , והיא מצטיינת בכושר אבחוני מדויק , בהסקות שיטתיות , במשימתיות , בהיגיון קפדני ובכושר הבעה מילולי . לעומת זאת , תפקודה של האונה הימנית הוא אינטואיטיבי , חזותי-מרחבי , ספונטני , עקיף ולא ממוקד , והיא מצטיינת ביצירתיות , בראייה כוללת ובהבעה סמלית ואמנותית . מה ק / רה שם , באונה הימנית ? יש מי שישאלו שאלה זו מתוך סקפטיות , חשדנות או חוסר אמון , כפי שגם אני ודאי הייתי שואל לפני כמה שנים . יש השואלים זאת מתוך השתאות , ממש כפי שאני שואל היום . יש משום פרדוקס בחיפוש אחר הסבר מדעי לתופעת הדמיון תוך התפעלות מכוחו ומהשפעתו . החינוך שקיבלתי , החל בגן וכלה באוניברסיטה , אינו מאפשר להתעלם מהצורך להסביר את התופעות ולא רק להתפעל מהן . ההסבר כיצד הדמיון פועל עלינו טמון בדרך שהמוח מגיב לאידיאה או לדימוי . כאשר אנחנו מדמיינים משהו , הגוף שלנו מגיב בהתאם ...
אל הספר