עוצמת עיניים , רואה תמונות , הן עולות מן החשכה , לאט ... לאט ... הן הולכות ומתבהרות ... וזה מה שאני רואה ... חלום בהקיץ צלב הברזל הכבד דקר בקצותיו ארבעה אנשים שונים למרגלותיהם שושנה אדומה , עגולה , נוטה לבודדו . לא שואלת מה אני רואה , הדמיון מתעתע בי , מופתעת ונהנית מיכולתי לראות כך ... כל זה קורה בעקבות המפגש שלי עם "החשיבה המטפורית" בהדרכתו של עמוס צור . בעזרת מפגש זה יכולתי לראות תמונות כמו זו למעלה ורבות אחרות . זו הייתה התגלית . מיד אחר כך העליתי תמונות בעיני רוחי וכתבתי אותן ב"שליפה" מהירה , חסרת מעצורים . כתבתי בתחושת שחרור של יציאה מ"בית כלא . " כלואה על בריחים שבעה כתוב לאיבוד תלך לכודה כתוב בריחה בשעה יעודה כתוב אין החלטה . שנים חלפו מאז אותו מפגש . היום הכתיבה האישית שלי אכן משוחררת יותר , אך תחושותיי באשר למפגש עם דמיון ועם מטפורות נשארו : ים פרוע שולח זרועות לשמש .
אל הספר