תאוריית ההשתנות הקוגניטיבית שייסד פוירשטיין ( Feuerstein & Feuerstein , 1991 Feuerstein , Rand , Feuerstein , 1979 ); משמרת את ההקשר החברתי-מערכתי של הגישה הקונטקסטואלית , כלומר מדגישה את חשיבות התיווך האנושי בהגמשת יכולת הלמידה של הילד . כמו ויגוצקי , גם פוירשטיין מתייחס לתרומת התיווך האנושי הן במישור ההיסטורי-תרבותי-חברתי והן בהקשר להתפתחות הקוגניטיבית של הפרט . בדומה לויגוצקי ( במה שנוגע למושג ה-סק , ( 2 פוירשטיין גורס כי התיווך האנושי יכול לשנות את מסלול התפתחותם "הטבעי" של ילדים , בתנאי שהאינטראקציה היא מכוונת , מותאמת לילדים והיא מעשירה ומרחיבה . הנחת יסוד היא הנותנת הכשר לתכניות האבחון וההתערבות של פוירשטיין וקליין . כמו ויגוצקי , גם פוירשטיין מפחית מהתרומה ומהמגבלות הביולוגיות והתורשתיות להתפתחות האנושית . במאמר של מינצקר , בן שחר ופוירשטיין , 1993 ) עמ' ( 5 נאמר : " הנחת היסוד של תאוריה זאת היא כי האדם הוא יצור בעל נטייה ודחף להשתנות וכי המערכת הקוגניטיבית שלו היא מערכת פתוחה וגמישה , הנוחה לשינוי מבני . שינוי זה יכול להתחולל חרף מחסומים הנובעים ממהות הליקוי , ממידת חומרתו ומג...
אל הספר