פרק 1: יסודות הפרשנות

1 . 1 הדקדוק ושיקול הדעת זה ספר הישר לאברהם השר ובעבותות הדקדוק נקשר ובעיני הדעת יכשר וכל תומכו מאושר . ראב"ע מנתח את פירושו לתורה במילים ספורות ובסגנון תמציתי וקולע . לדעתו , ביאור צריך להתבסס על שני יסודות : הדקדוק ושיקול הדעת . הדקדוק , הוא תורת הלשון , כולל את כללי השפה , את נהגיה ואת שימושיה . "בעלי הלשון" אשר קדמו לראב"ע ניסחו את הכללים הדקדוקיים והלשוניים שעל פיהם נכתבה התורה , ולדעת ראב"ע אי-אפשר להציע פירוש מתאים אלא על פי כללים אלה . " שיקול הדעת" משמעו הסבירות וכללי ההיגיון כפי שהללו התגבשו בשכלם של רוב בני אדם . שיקול הדעת קובע אם הפירוש המוצע קביל אם לאו , שכן רק פירוש העומד בדרישות ההיגיון מתאים להיות ביאור לתורה . פירוש העומד במבחן הכפול , של הלשון ושל ההיגיון , הוא פירוש ישר היכול לכוון 1 את האדם אל דבר האלהים . 1 . 1 . 1 הדקדוק אבן עזרא עסק בדקדוק , למד ועיין בספרים של "זקני לשון הקודש" מרס"ג ועד חכמי דורו , ובפרט בחיבוריהם של רבי יהודה חיוג' ורבי יונה אבן ג'נאח , עד 2 ששלט בעצמו במקצוע זה , תרגם את ספרי קודמיו והוסיף עליהם משלו .  אל הספר
מכון מופ"ת