" בעלי התוספות לתורה" הם מפרשי התורה שקמו בעיקר בעקבות יצירתו הפרשנית של רש"י . בענוותנותם הם קראו לפירושיהם בשם "תוספות , " כיוון שהם לא ראו את עצמם כמחדשים אלא כמוסיפים על דברי רש"י . רוב הקבצים של בעלי התוספות הם אנונימיים , אולם ידוע שנכתבו בצרפת במאות יג-יד . בעלי התוספות , שהיו פרשנים לקטניים ( אקלקטיים , ( היו בעלי עין בוחנת וידעו למצוא אצל קודמיהם את הפירושים המעניינים והאופייניים . הם השכילו להריק אל כליהם מן המיוחד שבפירושי קודמיהם ויצרו אוצר של פירושים . הם נסמכו הרבה על רש"י , מראשוני המפרשים בצרפת , ועל ר' יוסף בכור שור , מאחרוני פרשניה ( פוזננסקי , תרע"ג , עמ' . ( xcn לא ייפלא אפוא אם נמצא שבעלי התוספות מושפעים מדרך פרשנותו המיוחדת של בכור שור . להלן נבדוק את פירושיהם של אחדים מבעלי התוספות ביחס לפירוש של בכור שור . ואלה הם : דעת זקנים , הדר זקנים , מושב זקנים , פענח רזא , מנחת יהודה .
אל הספר