לעתים בכור שור מביא מדרש אגדה ומוסיף את פירוש הפשט שלו . דבריו אינם תואמים את דברי המדרש אך אין הם מנוגדים להם , ואפשר לקיים את שניהם זה בצד זה . לדוגמה ; את הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם " ( שמ' כא , א ) דרשו חז"ל : " לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים" ( גיטין פח ע"ב . ( בכור שור מנמק את דבריהם בעזרת הכתוב בתורה : "מקרב אחיך ונשים עליך מלך " ( דב' יז , טו . ( כשם שבמלך נצטווינו שלא להמליך איש נכרי , כך התורה מזהירה שלא למנות שופט שאיננו מזרע ישראל . אולם ריב"ש עצמו סבור כי "לפי הפשט , מאחר שעשה משה דיינים והעמיד שרי אלפים ומאות , אמר לו הקב"ה . הרי העמדת שופטים - ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם . " הבעיה הפרשנית כאן היא על מי מוסב הביטוי "לפניהם , " שהרי בפסוקים הקודמים לו לא נזכרו אנשים כלל . בכור שור איננו מסתפק בפירושם של חז"ל , " לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים , " מכיוון שאין לו אחיזה בלשון הכתוב , והוא מרחיק עדותו לפרק יח , שבו מדובר על מינוי שופטים , ואליהם לפי דעתו מכוון הכינוי "לפניהם . " זוהי דוגמה לפירוש של פשט אצל בכור שור , שקנה המידה שלו הוא רצף הכתובים והקשר ביניהם . תרגיל :...
אל הספר