בכמה מקומות רשב"ם מנמק מצוות מסוימות , ונוסף לנימוק הוא מציין "לפי דרך ארץ ולתשובת המינים . " לדעת א' טוויטו , המונחים "דרך ארץ" ו '' תשובת המינים , " הכתובים זה בצד זה , מורים שהפרשנות לפי "דרך ארץ" מתאימה גם כתשובה למינים ( לדעתו , נושא זה נותן עניין לוויכוח היהודי-נוצרי שהיה מקובל בימי הביניים , אולם אין זה מענייננו כאן . ראה טוויטו , תשמ"ד , עמי 1280-277 וראה נבו , תשנ"ד . ( בהתאם למגמתו של רשב"ס לתת תשובה למינים , הוא משתדל לקרב את הסברו אל ההיגיון האנושי . בפירושו לויקרא יא , ג , רשב"ם מתייחס למאכלות אסורים וכותב -.ולפי פשוטו של מקרא ותשובת המינים , כל הבהמות והחיות והעופות והדגים ומיני ארבה ושרצים שאסר הקב"ה לישראל מאוסים הם ומקלקלים ומחממים את הגוף , ולפיכך נקראו טמאים . ואף רופאים מובהקים אומרי ם כן . תרגיל rt : 3 יוסף בכור שור הולך בדרכו של רשב"ם ונותן אף הוא טעם רציונלי למאכלות אסורים . בפירושו לשמות טו , כ , הוא כותב : וכן 'הזהיר הקב"ה על ישראל נבלות ושקצים ורמשים ובהמות טמאות ועופות טמאים ודגים טמאים , שהם מזיקים וממאיסים גופו של אדם , כי האוכלם נמאס ומזוהם ... שכל אלו מ...
אל הספר