לעתים הפסוק מתחיל עניין ואינו גומר אותו , ואחר כך חוזר לעניין ומסיים אותו . נעיין בדבריו של ר יוסף בכור שור לפסוק "בן פרת יו 0 ף , בן פרת עלי עין " ( ברי מט , כב ) or הפסוק להתחיל דברו ואינו גומרו , ואחר כך מתחיל וגומר . כמו 'נשאו נהרות ה" ולא פירש מה נשאו נהרות , ואחר כך מפרש 'נשאו נהרות קולם' ( תה' צג , ג . ( וכן 'בן פורת יוסף , ' שיהא פרה ורבה , ולא פירש כיצד . ואחר כך פירש ' בן פורת עלי עין' - שיהא פרה ורבה כאילו הוא שתול עלי מים . ועיין גם בפירוש רשב"ם לפסוק . תרגיל : 3 דברים ט , כה-כו ו "ואתנפל לפני ה ' את ארבעים היום ... ואתפלל אל ה י . " רשב"ם re האיש חכם ... ויבן למה הוצרך לכפול כאן נפילת ארבעים יום ? וכי דרך המקרא לחזור ולכפול דבר , לומר 'כשנפלתי לפני ה' ארבעים יום , כך וכך נתפללתי' ? למעלה היה לו לומר , ולא היה צריך לחזור ולכפול כדי להודיע לישראל 'בלשון זה התפללתי . ' אפס , חכמה גדולה יש כאן - להוכיח ישראל בא , שמא תאמרו 'והלא חטא גדול כמעשה העגל - הועילה תפלתו של משה וניצלנו , אף בארץ ישראל אם נחטא - יועילו לנו תפלות הנביאים . ' אמר להם משה : לא תועיל לכם תפלה בארץ ישראל , ...
אל הספר