5.1 מבוא

השפה הארמית חדרה לממלכת יהודה עוד לפני החורבן . בקשתם של אנשי חזקיהו אל רבשקה לדבר ארמית ולא יהודית ( מל '' ב יח , כו , ( כדי שהמון העם לא יבין את דבריהם , מוכיחה שהארמית היתה אז לשון הדיפלומטיה . אולם בתקופת גלות בבל התפשטה הלשון הארמית בקרב יהודי בבל וארץ ישראל , והפרקים בארמית בספר דניאל ובספר עזרא מעידים על כך . לפי מסורת חז'יל , ראשיתו של תרגום התורה היה בתקופת עזרא , שכן כך לומד האמורא רב את הפסוק ... " ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש " ... ( נחמיה ח , ח ) : מפרש זה תרגום ( נדרים טז ע '' ב . ( קטעי התרגום מסוף ימי בית שני שנתגלו במערות קומראן מעידים על קדמות התרגום , כי נתגלו קטעים מתרגום ספר איוב ושרידים מתרגום ספר ויקרא ( פרק טז , פסוקים יב-טו , יח-כא . ( תרגום אונקלוס ( להלן ת"א ) הוא הנפוץ ביותר מבין התרגומים הארמיים , משום שהוא משמש כתרגום רשמי בבית הכנסת . במסכת קידושין , מט ע"א , מכונה התרגום בשם "דידן" ( שלנו , ( והרמב"ם מייחס הגדרה זו לתרגום אונקלוס ( ראה היד החזקה , הלכות אישות ח , ד . ( בעלי התוספות קוראים לו תרגום בבלי . השם אונקלוס מוזכר בתלמוד רק פעם אחת ? . "אמר ר' י...  אל הספר
מכון מופ"ת