במקומות מסוימים , בשעה שרש '' י מביא מדרש , הוא מטעים שאין המקרא יוצא מידי פשוטו . במקרים אלה כוונתו לומר שאפשר אמנם להבין את הפסוק על פי הסברו של המדרש , ולעתים אף נדמה שהסבר זה עדיף על הפשט , ובכל זאת אין להוציא את הפסוק מידי פשוטו . כלומר , יש לזכור שלמרות פירוש הדרש , הפשט נשאר בתוקפו . להלן שתי דוגמאות ם בתלמוד מצוי הכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו' . האמוראים מסבירים בעזרתו מחלוקת תנאים במשנה ( שבת סג ע '' א ) י שנינו , 'לא יצא האיש ( בשבת ) לא בסיף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח , ואס יצא - חייב חטאתי . די אליעזר אומר ו תכשיטין הן לו ( ועל כן מותר לצאת אתם בשבת . ( ואמרו בגמרא : מאי טעמא דר' אליעזר דאמר תכשיטין הן לול דכתיב 'חגור חרבך על ירך , גבור , הודך והדרך' ( תה' מה , ד . ( אמר ליה רב כהנא בריה דרב התא 1 האי בדברי תורה כתיב . אמר ליה : אין מקרא יוצא מידי פשוטו . במשנה יש שתי דעות 1 הראשונה - של תנא קמא ( שמו לא נזכר , ( הסובר שאין לצאת בשבת בסיף , בקשת ופו' , והשנייה - של ר' אליעזר , הסובר שכלי נשק אלה נחשבים בתכשיטים לגבר ועל כן מותר לו לצאת אתם בשבת . בגמרא מסבירים א...
אל הספר