כאשר רש"י מביא פשט ודרש , בדרך כלל הוא מביא תחילה את הפשט ואחריו את הדרש . אבל יש מקומות שהכתוב אינו מתפרש יפה לפי פשוטו , מטעמים של קושי הגיוני , לשוני או רגשי . במקרים כאלה רש"י פותח במדרש ומביא אחריו את הפשט , או שהוא מביא את המדרש בלבד . והרי כמה ביטויים אופיינים למקרים אלה , . 1 בראשית א , ; "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני , כמו שדרשוהו רבותינו ... ואם באת לפרשו כפשוטו - כך פרשהו " ... . 2 בראשית כה , כב : "ויתרצצו - על כרחך המקרא הזה אומר דרשני ... שסתם מה היא רציצה זו ... ורבותינו דרשוהו לשון ריצה " ... . 3 בראשית א , םי "וי-רא אלקים את האור כ טוב , ויבדל אלקים בין האור ובין החשך . " רש"י : אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה : ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא . ולפי פשוטו כך פרשהו : ראה כי טוב ואין נאה לו ולחשך שיהיו משמשין בערבוביא , וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה . רש"י מקדים כאן דברי מדרש האגדה לפירוש הפשט . לפי הפסוק , הי ראה את האור כי טוב ולכן הבדיל בין האור ובין החושך . כלומר , לפי הפשט סיבת ההבדלה היא היות האור טוב . ועל כך אפשר לשא...
אל הספר