לעתים קרובות מאוד רש"י מציע שני פירושים י פשט ודרש . הדעת נותנת שכאשר רש"י מוסיף את הדרש על הפשט , כנראה שפירוש הפשט אינו מספיק או שיש בו חולשה מסוימת . להלן שתי דוגמאות : . 1 בראשית ח , ז : "ויצא יצוא / ש / ב עד יבשת המים מעל הארץ . " רש"י : "פשוטו כמשמעו , אבל מדרש אגדה - מוכן היה העורב לשליחות אחרת , בעצירת גשמים בימי אליהו , שנאמר 'והעורבים מביאים לו לחם ובשר' ( מל"א יז , ו . " ( בפסוק זה כתוב "עד ; בשת המים , " ואילו בפסוק יד כתוב " . / בשר , הארץ . " הביטוי "יבשה הארץ " מתאים למבול , אבל הביטוי "יבשת המים " מתאים לא רק למבול אלא גם לבצורת , ויש בו רמז לבצורת בימי אליהו . לכן אין רש"י מסתפק בפשט ומביא גם את המדרש . . 2 דברים ד , יט : "אשר חלק ה ' אלקיך אתם לכל העמים תחת כל השמים . " רש"י ו "להאיר להם . ד"א לאלוהות ; לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם . " רש"י איננו מסתפק בפירוש הפשט ומביא מדרש ( ממסכת עבודה זרה נה ע"א , ( מכיוון שאם נאמר שה' חלק את השמש , את הירח ואת הכוכבים לכל העמים כדי להאיר להם , תתעורר שאלה . וכי ליהודים לא חלק ה' את המאורות למאור ?...
אל הספר