מרבים לדון בשתי דרכי הפרשנות , הפשט והדרש , ואף על פי כן אין ההבחנה ביניהן קלה כלל ועיקר . נבהיר את הדברים בעזרת שתי דוגמאות ; . 1 על עלייתו של אברהם ארצה כתוב י "ויקרו אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחר "/ ( בר' יב , ה . ( רש"י : ואת הנפש אשר עשו - שהכניסן תחת כנפי השכינה . אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים , ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום . ופשוטו של מקרא - עבדים ושפחות שקנו להם , כמו 'עשה את כל הכב ! ד הזה' ( בר' לא , א , ( ' וישראל עשה חיל' ( במ' כד , יח , ( לשון קונה וכונס . על פירוש זה יש לשאול : מדוע רש"י קורא לפירושו השני "פשוטו של מקרא , " ומדוע הוא מקדים את פירוש הדרש לפירוש הפשט ? רש"י מקדים את הדרש לפשט מכיוון שבפשט יש נקודת חולשה , שכן אם "הנפש אשר עשו בחרן " מתייחס לעבדים ולשפחות שקנו , נמצא שיש בפסוק כפילות , שהרי עבדים ושפחות כלולים בביטוי "כל רכושם אשר רכשו , " ומה באות אפוא להוסיף המילים "ואת הנפש אשר עשו ?" יתר על כן , הפירוש הראשון נחשב לדרש מכיוון שאין בכתובים כל רמז לגיור , אולם הוא יכול להיחשב לפשט מכיוון שהפועל "ל...
אל הספר