פרשנות חז"ל מפוזרת בים התלמוד ובקובצי המדרשים השונים ? מדרשי הלכה - מכילתא דר' ישמעאל ומכילתא דר' שמעון בר יוחאי לספר שמות , ספרא לספר ויקרא , ספרי לספר במדבר ולספר דברים . מדרשי אגדה - בראשית רבה , שמות רבה , ויקרא רבה , במדבר רבה , דברים רבה , מדרש תנחומא ( הנוסח הקדום והנוסח המקובל ) ועוד קבצים רבים שרובם הם ילקוטי מדרשים . לא כאן המקום לתאר את דרכי הפרשנות של חז"ל , שדבריהם עמוקים ורחבים מני ים , אולם נסרטט כמה קווי אופי פרשניים לתועלת הלומד . לעתים הסבירו חז"ל את המקרא באמצעות מידות פרשניות = ) כללים פרשניים , ( מהן - שבע מידות של הלל , שלוש עשרה מידות של רי ישמעאל , ושלושים ושתיים מידות של ד' אליעזר , בנו של ר' יוסי הגלילי . המידות הללו - חלקן נועדו לפירוש החלק ההלכתי וחלקן לפירוש החלק הסיפורי . דוגמה למידה הלכתית היא גזרה שווה . כאשר יש שני עניינים שבשניהם כתובה מילה זהה , לומדים מעניין אחד על השני . לדוגמה , על עבד עברי שאיננו רוצה להשתחרר כעבור שש שנות עבדות כתוב "ורצע אדוניו את אזנו במרצע " ( שמ' כא , ו , ( אולם לא כתוב איזו אוזן יש לרצוע . הדבר נלמד בגזרה שווה מן הביטוי " או...
אל הספר