בדיוננו נבחין בין שלושה תחומים : הספרות עצמה , המחקר העוסק בה , והוראת הספרות . אשר לספרות עצמה - שינויים הם תופעה אינהרנטית לספרות , אשר התפתחה מאז ומעולם נוכח שתי מסורות מנוגדות : מסורת קלסית , המשמרת מגמות קיימות , ומסורת רומנטית , המחפשת דרכי מבע חדשניות . ( Abrams , 1953 ) "הנאתם של בני אדם מיצירה ספרותית מורכבת מתחושת החידוש ומתחושת המוכרות" ( וולק וורן , , 1967 עמי ;( 255 לפיכך בכל התקופות נבנתה הספרות משילוב פנייה למוכר , העולה בקנה אחד עם אופק הציפיות של הקורא ( Jauss , 1982 ) וכן עם פנייה למרכיבים חדשים , שונים מהמוכר , המפרים את ציפיות הקורא ומפתיעים אותו . התקבלותן של יצירות בתקופות שונות ומיקומן במערכת הספרותית ( אבן-זהר , ( 1973 היא , במידה רבה , תוצאה של המינון הראוי שבין המוכר לחדשני , ואלה מצויים בשינוי מתמיד נוכח הנורמות המשתנות מבחינה חברתית ומבחינה ספרותית . אסכולת תולדות הסגנון הגרמנית מתארת את ההיסטוריה של האמנות כמחזור של תנודות בין שניים-שלושה טיפוסים בסיסיים ( ולפלין , . ( 1962 במחקריו עוסק הרשב בשירה המודרנית במאה העשרים , תוך ניתוח מניפסטים של קבוצות אמנים שו...
אל הספר