ראשיתו של השימוש הרווח במונח "שינוי תפיסתי" בהקשר חינוכי הוא בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית ובהוראת המדעים . ( Carretero , 1999 Schnotz , Vosniadou &) " שינוי תפיסתי" כמונח המתאר תהליך למידה גובש בירי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קורנל ( Posner , Strike , Hewson & Gertzog , 1982 ) לתיאור ולהסברה של תהליכי המרה של תפיסות נאיביות בתפיסות מדעיות מקובלות . בהתבסס על תפיסותיו של פיאז'ה ( Piaget , 1950 ) ביחס ללמידה , הם בחנו את התנאים שמביאים את הפרט לבצע התאמה , הטמעה או המרת תפיסות . לדבריהם , מהלך כזה מלווה בהיבטים קוגניטיביים ואפקטיביים . פוזנר ואחרים , ( Posner et al ., 1982 ) זיהו ארבעה מרכיבים הכרחיים לתהליך של שינוי תפיסתי . התנאי הבסיסי הנחוץ כדי שיחול שינוי תפיסתי אצל הפרט , הוא שהאדם צריך להיות בלתי מרוצה מהתפיסות שבהן הוא מחזיק . נוסף על זה , האדם צריך לחשוב שהתפיסה החדשה מובנת לו , ( intelligible ) עליו לראותה כסבירה , ( plausible ) כתפיסה שאפשר להאמין בה ולאמצה . המרכיב הרביעי הוא ראיית התפיסה החדשה כתפיסה פורייה ( fruitful ) אשר תפתח דרכים חדשות של חקר . ארבעת המרכיבים הללו ( ראו ...
אל הספר