מספר הסיפור בסיפורינו הוא תמיד מורה המורים . מצאנו שדמויות המשנה בסיפורים שלו הן מדפוס קבוע : ראשית , הסטודנטים או התלמידים שלו מופיעים כדמות קולקטיבית , כפי שמקובל בספרות העממית ( שנהר , . ( 1994 למרות היותם קבוצה המורכבת מיחידים , התקבצותם לגוש שיש בו מרכיבים משותפים מייחדת אותם , ומשמשת אצל מורה המורים גורם מחולל שינוי . כך קבוצת הסייעות בסיפורה של אלה , הסטודנטיות שמבקשות מרוני עזרה לקראת הוראת נושא מדעי ואפילו הסטודנטית היחידה שניגשה וביקשה " משהו על פרות" מדפנה - מובאת לא כשמה , אלא כמייצגת תופעה . קבוצה נוספת של דמויות , ואלה מרתקות במיוחד , הם מורים מעברו של מורה-המורים . לעתים רחוקות אלה מורים שאינם מרשימים , אלה נזכרים תוך כדי מתיחת ביקורת שלילית ( למשל בסיפורה של קרן . ( בדרך כלל , אלו דמויות - מופת שמהן למד מורה המורים , ולהם הוא חייב את הידע שיש לו , את המסורת שבתוכה הוא פועל , את אופן החשיבה שלו כמורה או כחוקר . כדי לשמור על חיסיון מורה המורים שינינו את שמות מרבית מוריהם , למרות שחשנו כי זו מחווה ראויה לספר על אודותיהם . למשל , המורה של סלים בתיכון , שהפך עבורו למודל לחיק...
אל הספר