למרות המקריות לכאורה שבסיטואציית ההיגד - תפיסתנו היא שהבחירות של המספר לספר סיפור זה ולא אחר - אינן מקריות . עמדה כזאת ננקטת בידי אנשי הפסיכולוגיה ביחס לסיפורי זיכרונות בכלל ( המנחם , , ( 1998 אך הטיעון שלנו נובע בעיקר מראיית תהליכי בניית סיפור חיים בתהליכים מקבילים לכתיבת ספרות . ביצירות ספרות כתובות , הסופר או המשורר עובד תוך שילוב תהליכי ברירה וצירוף ( יאקובסון , : ( 1986 הוא בורר מילים ומצרפן , ובורר סיפורים ומצרפם . בתהליך הברירה הוא משמיט את מה שאינו מבקש להכליל , ובתהליכי הצירוף באים לידי ביטוי היצירתיות וכישרונו הייחודי שבהם רואה יאקובסון את ייחודה של השפה הפואטית . כדי להגיע לברירה ולצירוף הרצויים לו , הסופר משכתב ומלטש את כתיבתו , כדי לומר את מה שהוא תופס כ"דבר הנכון . " בספרות העממית , המסרן הוא אדם שפיתח לאורך חייו מיומנויות ייחודיות של מי שמסוגל "לבצע" סיפור בהתאם לקהל , למקום , ולזמן ( שנהר , . ( 1994 גם בראיון , המספר יכול היה להתעכב במתן תשובה , לתקן את דבריו תוך כדי ראיון , לבקש שלא נתייחס למשפט מסוים ( וכך עשינו . ( הוא יכול היה לבסס , במודע או שלא במודע , רעיון או סי...
אל הספר