בספרו "זן ואמנות אחזקת האופנוע : מסע בעקבות ערכים" ( פירסינג , ( 1978 מתאר רוברט פירסינג שני סוגי מסע : באחד , אתם נוסעים במכונית . את העולם אתם מגלים תוך כדי נסיעה , מבעד לשמשת המכונית הממוזגת . ראיתם ? נהניתם ? האם חשתם את המקום ? כאחר , אתם רוכבים על אופנוע . אתם אמנם על גבי מנוע הפלדה , אך אתם בתוך הנוף , כתוך המקום , ללא חציצה : שומעים קולות , מריחים ריחות , חשים את מזג האוויר , נוגעים במקום . אתם טיילים שמשתלבים בנוף . מסעו של האופנוען הוא מסעו של קורא הסיפורים שהובאו בפרק זה . אמנם , המסע שלו הוא של טייל , אך הוא קרוב ומתמזג במקום . המחקר הפוזיטיבי על התפתחות מקצועית הוא הנסיעה במכונית . אנו מציעות בחלק זה של המסע להביט בסיפורים המובאים בספר במבט שלישי , כאילו מזווית הראייה של מי שדואה בדאון , נע בכוחה של רוח המרחב הסיפורי , חש אותו , מתבונן ממעל וממרחק - אך לא רחוק מדי - קולט את הדומה ואת השונה במרחבי הסיפור השונים ובשקט שסביב מלקט רשמים . מרבית הסיפורים שנתייחס אליהם כאן הם סיפורים אשר הובאו בפרק זה . עם זאת , נביא גם דוגמאות מראיונות נוספים שלא הוצגו בפרק שלפניכם בפרופיל . נת...
אל הספר