במהלך עריכת המחקר קיימנו ארבעה עשר ראיונות עומק : שבעה עם מורי מורים למדעים ושבעה עם מורי מורים לספרות . הקלטנו את המרואיינים ושקלטנו את הראיונות במלואם . בידינו הייתה כמות עצומה של חומר . עתה התלבטנו , כיצד אפשר להציג חומר זה בפני קורא המתעניין בנושא , תוך גישה הוגנת ומכבדת כלפי המרואיינים שלנו . מצד אחד , חשנו כי כל מילה בראיון חשובה , היות שהמילים מייצגות את עולמו של המרואיין - או המרואיינת - ניסיונו ודרך חשיבתו . מורי המורים שפגשנו במהלך הראיונות חשו כי הדברים שאמרו הם ניסוח של תפיסותיהם המקצועיות , והראיון משמש עבורם הזדמנות לספר את סיפורם המקצועי . ביקשנו לשמר את המתכונת הנרטיבית של הראיון , כרי שתאפשר לקורא בספר זה בנייה של תוכנות אישיות . מצד אחר , היה לנו ברור שיש הכרח לצמצם את היקף תמליל הראיונות , כדי לבנות סיפור חי , מעניין , שאפשר לעקוב אחריו . בחיפושינו אחר דרך לארגון המידע המצוי בראיונות , מצאנו הצעות שונות , המתייחסות לייצוגים גרפיים , תמטיים ונרטיביים . היה חשוב לנו לשמר את הסיפור עצמו , בלשונו של המרואיין ובסגנונו . בין השאר , הגענו לספרו של סיידמן , ( Seidman , 1991 ...
אל הספר