התשובה הראשונה , ה"סטטיסטית , " שהרמב"ם נותן בענין הכתובים הנראים כסותרים את הבחירה , קשורה לשאלה האחרונה הנדונה בפרקנו , הלא היא שאלת הידיעה והבחירה . הרמב"ם אינו שש לדון בשאלה זו במסגרת הקדמתנו " ) אף על פי שלא רציתי להביא בו דברים כלל , ( " שכן היא דורשת בירורים בנושאים מטפיסיים עמוקים " ) מה שאחר הטבע , ( " תורתך . מסיפיה לרישיה מדריש , הפרו תורתך מ"ט משום עת לעשות לה . "' רש"י פירש שהדרשה מסיפיה לרישיה , שהיא הדרשה שבסוף המשנה , ע"ש , משמעה כנ"ל : הפרת תורה משום צורך מצוה ( ובמשנה שבבבלי הוסיפו בנוסח המש' לפי פירוש זה : "הפרו תורתך משום עת לעשות לה . "' אך במשנה שבמשניות לית 'משום . ( ' אבל הרמב"ם גרס כנראה להפך : "מסיפיה לרישיה מדריש , עת לעשות לה' מ"ט משום הפרו תורתך , מרישיה לסיפיה מדריש , הפרו תורתך מ"ט משום עת לעשות לה , "' ו"מסיפיה לרישיה" פירושו שהסיפא היא הסיבה והרישא המסובב , ו '' מרישיה לסיפיה" שהרישא הסיבה והסיפא המסובב . לפי זה , הרמב"ם פירש את דרשת "מסיפיה לרישיה , " שהיא דרשת המשנה , כנ"ל : משום שהפרו תורתך עת לעשות לה' לעונשם . ואת "מרישיה לםיפיה" הוא מביא בתור פירו...
אל הספר