עתה ניגש הרמב"ם לטפל בשלוש בעיות עמוקות שמעוררת הנחת הבחירה החופשית , ביחס להנחות מקובלות אחרות . האחת : היאך מתיישבת הנחת הבחירה החופשית עם התפיסה המדעית בדבר הסיבתיות החוקית והכוללת כל של הטבע ? השניה : היאך מתיישבת הנחת הבחירה החופשית עם התפיסה הדתית לפיה כל מה שמתרחש בעולם מתרחש ברצון ה ? ' והשלישית : גם אם נניח קיום "מובלעות" עצמאיות ביחס לסיבתיות הטבע ולרצון האלוהי , מכל מקום לכאורה ברור שאי אפשר לייחס לא ל חוסר ידיעה של העתיד להיות , ואם כן יוצא שהעתיד קבוע חד ערכית על ידי הידיעה האלוהית , ואיה איפוא חופש הבחירה ? לבעיה הראשונה נזקק הרמב"ם תוך כדי ויכוח עם השקפה דטרמיניסטית מסוימת , אשר לדעתו דוקא איננה מדעית , והיא האמונה בגזירת הכוכבים = ) אסטרולוגיה . ( לפי השקפה זו מעשי האדם ותכונותיו נקבעים מראש על ידי מצב הכוכבים בשמים בעת לידתו . בכמה מקומות בכתביו דוחה הרמב"ם השקפה זו דחייה מוחלטת . הוא אף כתב איגרת מפורטת , מיוחדת לענין זה ( האיגרת לחכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים , איגרות , עמ' תע"ח ; ע' במצוין שם הערה , 12 ובהערות המשלימות בעמי ת"פ א . ( הרמב"ם רואה בחכמת גזירת הכוכבי...
אל הספר