הפרק השמיני מהווה כעין נספח לשבעת הפרקים הקודמים , ששיאם הוא הנבואה בכלל , ונבואת משה רבנו בפרט . דבר קיומה של בחירה חופשית לאדם , מונח לאורך הפרקים הקודמים כהנחת יסוד מובנת מאליה ( ר' למשל בפ"ב : "הואיל ואין לדעת ולבחירה בשניהם מעשה כלל . ( " ואכן , הרמב"ם אומר בפרקנו כי הנחה זו מקורה לא רק בתורה , אלא גם במושכל ובמורגש , "ולפי זה הענין ובגללו הבאנו כל מה שזכרנוהו מענין המשמעת והמרי , " כלומר : כל הדיון המוסרי בשבעת הפרקים הקודמים נבנה על סמך הנחה זו . לאחר שסיים את הדיון , נפנה הרמב"ם לבסס את ההנחה בדבר קיומה של הבחירה החופשית , להסביר את מגבלותיה , ולענות על כמה שאלות חשובות שהיא מעוררת . השאלה הראשונה שמציג הרמב"ם היא , האם האדם נולד "לוח חלק , " וכל בני האדם הם בעלי פוטנציאל מוסרי שווה , או שיש לאדם תכונות מוסריות מולדות . תשובתו של הרמב"ם היא , שהאדם אמנם אינו יכול להיולד בעל מעלה , עד שלא ילמדנה ויקנה אותה , אבל הוא בהחלט נולד עם נטיות מסוימות בתחום המעלות , הן בתחום השכלי , והן בתחום המידותי . את ה"צופן התורשתי , " הקובע באדם מוכנות לתכונות נפשיות מסוימות , מבטא הרמב"ם כמו גם ה...
אל הספר