עתה ניגש הרמב"ם להיכנס לעובי הקורה של נושא תיקון המידות . תחילה הוא נותן הגדרה יותר מדויקת של 'מעלות המידות : ' "הפעולות אשר הן טובות , הן הפעולות השוות , הממוצעות בין שני קצוות , ששניהם רע , האחד מהם ייתור והאחר חיסור . והמעלות , הן תכונות נפשיות וקנינים , ממוצעים בין שתי תכונות רעות , האחת מהן יתירה והאחרת חסירה . ומן התכונות האלה יתחייבו הפעולות ההן . " מדוע מקדים הרמב"ם את הגדרת הפעולות הטובות להגדרת המידות הטובות ? האם ההגדרה השניה תלויה בראשונה ונובעת ממנה ? מדברים מקבילים ב'מילות ההיגיון' נראה לכאורה ההפך . וכך נאמר שם ( שער י"ד : ( " הנהגת האדם נפשו - הוא ש ? קנה אותה המידות הנכבדות , ויסיר ממנה המידות הפחותות , אם כבר הגיעו . והמידות הן התכונות הנעשות ( נ"א : הנפשיות ) שיגיעו בנפש , עד אשר יגיעו לקנין , ויסודרו מהן הפעולות . והפילוסופים יתארו המידות במעלות ובפחיתות , ויקראו המידות החשובות 'מעלות המידות / ויקראו המידות המגונות 'פחיתות המידות . ' והפעולות הבאות מהמידות החשובות ייקראו 'טובות , ' והפעולות הבאות מהמידות המגונות ייקראו 'רעות . "' הרי , לכאורה , שהגדרת הפעולות בטובות...
אל הספר