מחלקה השני של הפתיחה , למדים אנו משהו על מקורותיה של מחשבת הרמב"ם , ועל התכונה הבולטת של אישיותו הכבירה : אהבת האמת . מחמת חשיבותם הרבה של ענינים אלה להבנת משנת הרמב"ם , נרחיב בהם מעט . הרמב"ם מגדיר את מקורות הקדמתנו - ואין ספק שכוחם של הדברים יפה לגבי רובי תורתו המחשבתית - כך : "ענינים מלוקטים מדברי החכמים , במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם , ומדברי הפילוסופים גם כן , הקדומים והחדשים , ומחיבורי הרבה בני אדם . " בראש עומדים המקורות התורתיים . הרמב"ם היה , קודם לכל וראש לכל , חכם מחכמי התורה , מעתיקי השמועה דור אחר דור ממשה רבנו , כפי שמתואר בהקדמת המשנה . וכך הוא כותב שם , בהגיעו במהלך התיאור ההיסטורי עד לדורו הוא ( פסקה ח : ( ' "וכאשר הגיע הזמן אלינו , נשענו על מה שמצאנו מן החקירה והדרישה אצל מי שקדם , ועל ההשתדלות לפי היכולת בהשגת כל מה שנקווה שיועילנו לפני ה , ' וקיבצתי מה שבא לידי מפירושי אבי זצ"ל וזולתו מפי רבנו יוסף הלוי ז"ל ... ומה שנראה לי אני גם כן מפירושים ... וחיברתי פירושים בשלושת הסדרים ... וזה הוא עסקנו אשר היינו משתדלים בו" וכר ( והשי פיהמייש נדרים י , ח [ תרגום ק : [ ' ...
אל הספר