כאשר ביאר הרמב '' ם בהקדמת המשנה ( פסקה ד ( ' את סדר מסכתות המשנה , הגדיר את עיקר תוכנה של מסכת אבות כך : "לומר בזו המסכתא מוסרי כל חכם מן החכמים , עליהם השלום , כדי שנלמד מהם המידות המעולות . " וכך הם דברי הגמרא שהרמב"ם מביא בפתיחתנו : " האי מאן דבעי למהר חסידא - לקיים מילי דאבות . " הגדרתה המדויקת של ה'חסידות' תתברר אמנם רק להלן , בפרק ד / אך גם באופן אינטואיטיבי ברור לנו שהמושג קשור לשלימות מוסרית מיוחדת . הרמב"ם מדגיש , בעקבות חז"ל , את המגמה החינוכית המעשית של המסכת : "המעשה במה שכלול בה אינו קל על כל בני האדם ... לקיים מילי דאבות ... שהמעשה במוסרי זאת המסכתא מביא" וכר . ואכן , עיקרם של שמונת הפרקים מוקדש לעקרונות החינוך המידותי . מאידך גיסא , כבר בפתיחה רומז הרמב"ם לכך שהחינוך המידותי אינו אלא מדרגה לעלות בה אל מעלה גבוהה יותר , הלא היא הנבואה , קרי : דעת א להים ( ר' להלן . ( נושא היחס והקשר בין השלימות המידותית לשלימות ההשגה השכלית - יעלה כמעט בכל פרק מפרקי המאמר .
אל הספר