ביסוד זה אין הרמב"ם מפרש דבר , אלא מפנה אותנו לחלק הראשון של ההקדמה ( פסקה ה , ( ' שם ביאר את המושג 'תחיית המתים . ' טעם קיצורו של הרמב"ם בענין זה , הוסבר על ידו מאוחר יותר - אחר שהדבר עורר תמיהה ואי הבנה - במאמר תחיית המתים , וז"ל שם ( שסב , : ( 11 " וייראה לי שאשר הביא אלו האנשים לטעות ולספק = ) ולהטיל ספק ) בדברינו בתחיית המתים - היותנו מאריכים בסיפור העולם הבא , ומבארים אמיתתו , וזוכרים כל דברי הנביאים והחכמים המורים עליו , וכשזכרנו פינת תחיית המתים - זכרנוה בדברים מעטים , ואמרנו שתחיית המתים פינה אמיתית . והמביא אל זה ... שההארכה אמנם תהיה בציור ענין נעלם עד שישלם ציורו , או בהביא ראיה על אמיתתו . וזה צריך אליו בשלושת מיני החכמות , רצוני לומר : הלימודי והטבעי והאלוהי ( ע' בביאור להקדמת המשנה , פסקה ה / אות ג , ( ' כי הרבה פעמים ייעלם בהם ענין וירחק ציורו עד שיפורשו גדריו פירוש מספיק , והרבה פעמים יצטרך הענין המצויר אל ראיות רבות מאד עד שיתאמת מה שיבוקש אמיתתו . אמנם דבר המופתים - לא ייעלם ציור מה שייזכר מהם ולא יכבד ( ר"ל : הדמיון יכול לצייר לעצמו בקלות את התוצאה הניסית , ועל דרך ...
אל הספר