ידיעת ה' את מעשי האדם תוארה ביסוד העשירי כהשגחה פרטית , העשויה לכלול התערבות אלוהית במאורעות האדם בדרך של שכר ועונש . ראינו שם כי השגחה זו היא לפרט ולכלל : " לתת לאיש כדרכיו , " וגם : "זעקת סדום ועמורה כי רבה . " הואיל ולדעת הרמב"ם תדירות ההשגחה היא פונקציה של קרבת א להים , הרי שלגבי עם ישראל 'יאשר הם ממלכת כהנים וגוי קדוש ובתוכם ה "' ( מו"נ ח"ב פל"ה ; צוטט לעיל אות י"א ) - ישנה רמת השגחה מיוחדת : " ומפני זה אמרו אין מזל לישראל , רצונם לומר שתיקונם והפסדם אינו לסיבה טבעית ולא על מנהג המציאות , אלא נתלה בעבודה ובמרי ... וזה הענין בעצמו הוא המכוון גם כן באומרו בייחוד האומה : 'אשר חלק ה' א להיך אותם לכל העמים וכוי ואתכם לקח ה , " רצונו לומר שעניניהם אינם נוהגים מנהג עניני שאר האומות , אבל ייחדם בזה המופת הגדול , שיהיו פעולותיהם תמיד נקשרות בתיקון עניניהם או בהפסדם" ( מאמר תחיית המתים שע , . ( 7 החידוש ביסוד שלנו , השייך אף הוא לקבוצת יסודות ההשגחה , הוא הרחבת מושג ההתערבות האלוהית למושג של הכוונת ההיסטוריה בכיוון מסוים . להאמין שהמשיח "יבוא ולא יאחר" פירושו להאמין שגאולתם של ישראל , ושל ה...
אל הספר